דיקור סיני לבעיות פוריות
24 בדצמבר 2012 – 22:16 | אין תגובות

מדי שנה יותר ויותר אנשים, זוגות נשואים, סובלים מבעיות פוריות. לעיתים המדובר בבעיות רפואיות של הגבר ולעיתים בבעיות של האישה. ישנם אף מקרים ששני בני הזוג צריכים לעבור טיפולי פוריות. האם ידעת כי דיקור סיני …

קרא עוד »
בריאות

תרופות

דיאטה ותזונה

טיפולים

מחלות ותסמונות

ראשי » איכות חיים, מחלות ותסמונות, ציוד רפואי

המשחק אצל ילדים מוגבלים

פורסם על ידי eitan ב 25 במרץ 2010 – 16:33תגובה אחת

ילדים עם ליקוי רציני המפריע לארגונן הנורמאלי של תשומות חישתיות ותפוקות מוטוריות – נמצאים בעמדה נחותה בהשוואה לילדים נורמאליים בני גילם בעת שהם אוספים ידע ישים לגבי העולם הרגיל. זאת מאחר וכל למידה מוקדמת קשורה לאינטגרציה יותר ויותר יעילה של הניסיון החישתי והמוטורי (הנעדר אצל ילדים אלו) שבנוי על התנסויות של חיקוי ותרגול תמידי של מנהגי המבוגרים.

המשחק וילדים מוגבלים

ילדים מוגבלים גופנית ובעלי מגבלות ניידות אינם מסוגלים לחקור את סביבתם בכוחות עצמם, וגם לא לעקוב אחר מבוגרים מסביב לבית וללמוד לחקות את הפעילויות היומיומיות שלהם.

יתרה מכך, עבור ילדים הסובלים מפגיעה מוחית או שיתוק מוחין, עקמת ופגיעות ראש, אינטגרציה ופרשנות נורמאלית של התנסויות חישתיות, התלויות לא רק בתשומה אלא גם באכסון בזיכרון, עשויות להיות בלתי תקינות. בנסיבות אלו, יוזמה של כינוס קדם מוטורי, כלומר, "תכנון" מראש על רצף תנועות רצוניות, סביר שתהיה קשה במיוחד עבורם.

בניגוד לבני גילם הנורמאליים, ילדים מוגבלים מכל הסוגים, מלבד אלו שבמקרה בורכו באינטליגנציה טובה ובמוטיבציה גבוהה, לומדים באיטיות, ולוקים בחסר במניע ובכוח ריכוז. ברגע שהם רוכשים מיומנות בסיסית הם נוטים לסגת ולהפסיק לנסות. בגלל ההזדמנות המוגבלת שלהם לחקור ולהשתמש בסביבתם בשנות חייהם הראשונות, כל שלבי ההתפתחות שיבואו אחר כך נוטים להתעכב, להתארך ולהיקשר ליעדים מעשיים.

להבדיל מבני גילם הנורמאליים, הם אינם מסוגלים לרכוש אוטומטית את המאגר הזה של ידע משותף והבנה חברתית, המאפשר לילדים רגילים בני שלוש ומעלה להתאים את עצמם לסביבתם ולצאת נשכרים מחברותם בקבוצות ילדים או מהליכתם למעון יום.

ילדים מוגבלים מכל הגילים נהנים ממשחק פעיל שהינו בגבולות היכולת הגופנית שלהם.

לילדים אלה יש יותר מידי זמן ומעט מידי הזדמנויות לעסוק בפעילויות מתגמלות (במיוחד אלה המרותקים לבית). יש להם מעט חברים למשחק בני גילם וכתוצאה מכך הם הופכים למשועממים ובלתי מאושרים. חלקם עשויים להיצמד ללא סוף לפעילות אחת שאינה מקדמת אותם, אחרים פשוט נסחפים למצב של אנרציה חסרת מטרה או למצוקה בכיינית.

ילדים שאינם בריאים גופנית מסוגלים פחות לתפקד בצורה נאותה במצבים אינטלקטואליים וחברתיים. אך לכל הילדים בעלי הצרכים האינדיבידואליים יש תחומי עניין או כישרונות מסוימים היכולים להוות נקודת התחלה לניסיון להקל על קשייהם או לקדם למידה. נקודת ההתחלה הזו יכולה הרבה פעמים להיות ההתנסויות המשחקיות של הילד – שם הוא יכול לעיתים קרובות להצליח ולרכוש הנאה, מה שבמקומות אחרים לא תמיד.

ילדים מוגבלים המופנים למרפאות מיוחדות ולספריות משחקים, זקוקים לא רק להערכה מקיפה, אלא גם למרשם תרפויטי אינדיבידואלי לגבי צעצועים. שתי הדרישות הן בלתי נפרדות. כמו כן, אספקה נאותה של משחקים לילדים אלה יכולה להיעשות רק לאחר התבוננות לאורך זמן.

פעילויות משחק כלליות יכולות לעזור בצורה משמעותית לכל ילד הן בזיהוי והן בסיפוק הצרכים האינדיבידואליים.

משחק כשלעצמו יכול לשמש הן לזיהוי צורכיהם המיוחדים של הילדים והערכה לגבי מצבם, והוא יכול להעיד על מצבים שונים בחיי הילד. מדרך ואופן המשחק של ילד ניתן להצביע על מצב אישי מאחר והוא מבטא הרבה פעמים בעיות אישיות.

בנוסף, המשחק יכול לשמש לסיפוק אמצעים מרגיעים , הוא יכול למנוע התרחשותם של קשיים אצל ילדים מסוימים, ולספק תרפיה עבור הילדים המוטרדים, חסרי – המנוחה או המוגבלים בצורה זמנית.

התוצאות ארוכות הטווח של מילוי צרכים אינדיבידואליים ותגובה להם, יהיו שוות את המאמץ למניעת ה"העמקה או ההחרפה של צרכים מיוחדים". אפשר בהחלט למלא צרכים ספציפיים עד למידה מסוימת באמצעות מצבי משחק ספציפיים אם כי משחק אינו תמיד יכול לפתור את כל הצרכים והבעיות המזוהים.

המשחק בקרב ילדים בעלי שיתוק מוחין

שימוש ספונטאני ועצמאי של צעצועים המוצעים בשוק אינו תמיד אפשרי עבור ילדים בעלי שיתוק מוחין (CP). השימוש בצעצועים אלה לעיתים דורש יותר קואורדינציה או כוח ממה שיש לילדים אלה. זאת מאחר והם לרוב אינם יכולים להשתמש בצעצועים שבהם נדרשות תנועות מיומנות של האצבעות והפעלה של חלקים קטנים.

ניתן להתאים צעצועים עבור ילדים בעלי נכות פיזית ולהפכם לשמישים עבורם. קיימות מספר טכניקות להתאמת צעצועים עבור ילדים מוגבלים כגון ייצוב, יצירת גבולות, שימוש בעזרי אחיזה ועזרים תפעוליים ומתגים. למרות שרבות מהתאמות אלה נראות פשוטות הן יכולות להיות ההבדל שבין הצלחה לכישלון עבור הילד.

ייצוב – בעלי שיתוק מוחין לעיתים קרובות נתקלים בקושי להשתמש בזרועותיהם ובידיהם באופן מתואם ונשלט וזה מונע מהם להתעסק בפעילויות פיזיות עצמאיות. ייצובו של צעצוע יכול להגביר את השימוש בו בשני אופנים. בתחילה, מכיוון שתנועות בלתי נשלטות וקושי בהכוונת היד ליעד רצוי לעיתים גורם להזזת אובייקטים מעבר להשגה או להפלתם, ייצוב המוצר כך שלא ניתן להזיזו יגרום לכך שהמוצר יישאר קרוב ויאפשר גישה נוחה אליו.

שנית, לילדים בעלי שיתוק מוחין יש לפעמים קושי בביצוע משימות הדורשות שימוש בשני הידיים. בפעולות רבות יש צורך ביד אחת שתחזיק את האובייקט בזמן שהיד השנייה מפעילה אותו באופן כלשהו. משימות כאלה שדורשות שני ידיים ניתנות לביצוע כאשר האובייקט מוחזק במקומו בזמן שהילד מבצע את ההפעלה הדרושה.

ישנם דרכים רבות לייצב צעצועים: צעצועים בעלי בסיס ניתן לכלוב לשולחן. עבור צעצועים שלא ניתן לכלוב לשולחן, נייר דבק מהווה דרך לא יקרה לחברם לרוב המשטחים. וֶלְקרוֹ (סקוטש) הינו חומר מצוין נוסף לייצוב צעצועים. אם לא ניתן לחבר את הוֶלְקרוֹ באופן קבוע למשטח כמו שולחן לימוד בכיתה, ניתן לחבר רצועות של וֶלְקרוֹ לקרש אשר אותו כולבים לשולחן. ניתן להשתמש גם בכוסות יניקה למטרת ייצוב אובייקט למשך זמן קצר.

גבולות – הגבלת התנועה של צעצועים נעים כמו מכוניות או רכבות מקלה על ילדים מסוימים להשתמש בהם ולהשיב את אלה שנדחפו אל מחוץ לתחום השגתם. אם יוצרים מסגרת סביב הצעצוע או שמניחים אותו על מסילה אז יכול הילד להזיזו והוא עדיין נשאר באזור מוגבל. ניתן לייצר גבולות בדרכים שונות התלויות בדרך שבה יש להזיז את הצעצוע.

לדוגמה, צעצועים שיש לדחוף אותם ניתן לשים בתוך מכסה של קופסת קרטון או על מגש עם שפה על מנת ליצור אזור מוגבל. צעצועים שיש למשוך אותם ניתן לשים על מסילה ומוצרים שיש להלום בהם כדוגמת תוף מרים ניתן לקבע בתוך מסגרת עץ עם קפיצים.

עזרים לאחיזה – ילדים רבים בעלי שיתוק מוחין מתקשים לאחוז בדברים ולכן אינם יכולים להחזיק ולחוש דברים באופן עצמאי. ניתן לסייע להם להחזיק עצמים באופנים שונים. ניתן לשים פס של וֶלְקרוֹ סביב ידו של הילד כאשר יש וֶלְקרוֹ גם על העצמים שיש להחזיקם כך שנוצרת התקשרות בין העצם ליד.

ניתן להשתמש בחפת אוניברסלי להחזקת עצמים דמויי מקלות כמו צבעים. באופן מאד פשוט הגדלת העצם יכול להקל על החזקתו. ספוג גלילי או נייר דבק וספוג המלופפים סביב העצם יכולים להרחיב את העצם שיש להחזיקו.

עזרים הפעלתיים – ילדים בעלי נכות פיזית לעיתים תכופות מוצאים קושי להזיז חלקים על צעצוע. צעצועים מסוימים דורשים תנועות מבודדות של אצבעות, שימוש באחיזת פינצטה ותנועות נשלטות של פרק כף היד על מנת להפעיל אותם. ניתן להשתמש בהתאמות שונות על מנת לפצות על קשיים בתנועות אלו. הגדלת החלק שיש להחזיק אותו יקל על האחיזה בו. הארכת והרחבת חלקים של הצעצוע יקלו על דחיפתו או תנועת החבטה בו. ניתן להשתמש בהארכות שטוחות, ידיות וזיזים על מנת להגדיל את אזור המשטח. מוט או זיז המונח במקום הנכון יכולים לפצות על חוסר יכולת לסובב את מפרק כף היד.

מתגים – ישנם ילדים שתפקודי הידיים שלהם כל כך מוגבלות עד שהם רק יכולים להפעיל צעצועים שניתן להפעילם על ידי מתג. צעצועים שניתן להשיג בשוק המופעלים על ידי סוללות ניתן לשנותם כך שהם יופעלו על ידי מתגים המותאמים למטרה זו.

אדם שיש לו את היכולת לעשות רק תנועה נשלטת אחת יכול להפעיל מתג וכך להפעיל צעצוע המופעל על ידי סוללות המותאם בשבילו. המתג שהוא הכי מותאם לאפשר את הפעולה הרצויה מותקן במקום הנגיש ביותר. בהתחשב בשינויים קלים בהתאם לטונוס הגוף המתג תמיד ממוקם באותו המקום. זה מאפשר הפעלה אוטומטית של המתג ומאפשר לילד לתת את מלוא תשומת הלב לפעילות המשחק במקום להתרכז בהפעלת המתג.

מגוון רחב של מתגים ניתנים להשגה בשוק. מתגי הלחץ נמצאו כיעילים ביותר. אלה ידועים גם בתור מתגי לוח או מנוף. מתגים אלה משתנים בגודלם ובכמות הלחץ הנדרשת להפעלתם. מתגי עלה או נדנוד הם רכים וניתנים לשימוש בקלות על ידי ילדים אשר מסוגלים לבצע תנועת חבטה עם אחת מידיהם. מתג המופעל באמצעות קול הוא הכי מתאים לילדים מסוימים. בסוג זה של שליטה יש להתחשב בעוצמת קולו של הילד והיכולת של המתג להתעלם מקולות רקע.

שיקולים כלליים:

מיקום הוא דבר שיש לקחת בחשבון כאשר ילדים עם שיתוק מוחין משחקים עם צעצועים. מיקום נכון יגדיל למקסימום את חופש התנועה, ישפר את יכולתם להביט בצעצוע ויאפשר תנועות נשלטות ושלוות.

במקרים רבים ילדים כאלה ישתמשו במתקני ישיבה מתואמים על מנת להשיג ישיבה זקופה ויישור טוב של הגוף. ילדים מסוימים נעזרים בכך שהם ממוקמים במצב של שכיבה על הבטן או על הצד.

מיקומו של צעצוע או מתג גם כן הינו קריטי. יש למקמו כך שיהיה לילד קל להגיע אליו ויידרש מהילד מאמץ מינימלי להפעילו. אסור שהילד יתעייף בקלות או יצטרך להיאבק ואסור שהושטת יד לצעצוע תעודד דפוס של רפלקסים לא נורמלי.

לילד גם צריכה להיות האפשרות להביט בצעצוע בזמן שהוא משחק בו.

על הצעצועים להיות חסונים ועמידים ויש להימנע מקצוות חדים וחלקים קטנים שניתנים לבליעה.

תגובות »

השאר את תגובתך!

הינך חייב להיות מחובר על מנת שתוכל להגיב.