ראשי » מחלות זיהומיות

מחלות זיהומיות


מחלות זיהומיות הינן קטגוריה נרחבת של מחלות, מערכתיות או ספציפיות לאיבר מסוים, הנגרמות על ידי גורם פולש זר, אשר הגוף מתקשה להתמודד עמו.

הסיבות להתפרצות מחלות זיהומיות

מחלות זיהומיות נגרמות, שעה שהגוף אינו מצליח להתגונן מפני סוגים שונים של גורמים פולשים – חיידקים, וירוסים, פטריות וטפילים, המכונים בכללם פתוגנים.

במצב הרגיל מתמודד הגוף עם חדירת מיקרובים ופתוגנים באופן שוטף ומונע היווצרות מחלות. הסיבה המרכזית, בשלה מתפתחות מחלות זיהומיות, הינה כשל או חולשה של מערכת החיסון או מקרים, בהם כמות הגורם הפולש גוברת על יכולת ההתמודדות של המערכת החיסונית.

על קבוצות הסיכון ללקות במחלות זיהומיות נמנים חולים, שתפקוד מערכת החיסון שלהם אינו תקין ומאגר כדוריות הדם הלבנות בגופם מדולדל, דוגמת חולי איידס, חולי מחלות ממאירות וחולים, המטופלים בתכשירים וסטרואידים לדיכוי מערכת החיסון, כמו מטופלים שעברו השתלת איברים.

היקף התפשטות מחלות זיהומיות

זיהום יכול שיהיה קולוסאלי ויתבטא בפגיעה בכלל מערכות הגוף, זאת במחלות נגיפיות ומחלות, המתאפיינות בהתפשטות חיידקים בזרם הדם או זיהום לוקאלי, הפוגע באיבר מסוים, כמו דלקת ריאות, דלקת אוזניים, פצע מקומי ועוד. קיימים איברים בגוף, הרגישים ומועדים יותר להתפתחות זיהומים, דוגמת מערכת דרכי השתן.

תוצאות התפתחות זיהום ותסמיני מחלות זיהומיות

תסמיני מחלה זיהומית, היקפה ומימדיה מושפעים מזהות הגורם מחולל הזיהום ומהאיבר הנפגע.

חלק מהסימפטומים מתפתחים עקב הגורם הפולש הזר וחלקם מלמדים על פעילות תקינה ורצויה של מערכת החיסון במלחמתה נגד החיידק או הנגיף.

בין התסמינים המרכזיים למחלות זיהומיות: התפתחות דלקת, המבטאת את התמודדות מערכת החיסון עם הגורם הפולש. מתאפיינת באדמומיות, נפיחות ותחושת כאב באיבר הנפגע.

דלקת הנותנת אותותיה בכל הגוף, תתבטא בעליית חום הגוף, אובדן תיאבון, תחושת עייפות וחולשה כללית. כן ייתכנו האצה בדופק ובנשימה או ירידה פתאומית בלחץ הדם.

סוגים שכיחים של מחלות זיהומיות

חלק מהמחלות הזיהומיות הינן התפרצות חוזרת של מחלות קיימות וחלקן מחלות חדשות, המתפתחות עם השנים בשל מוטציות, שעוברים נגיפים וחיידקים ופיתוח עמידות לסוגים שונים של אנטיביוטיקה.

מינים שונים של מחלות זיהומיות

קדחת הנילוס המערבי -  נגיף, המועבר באמצעות עקיצות יתוש ונפוץ במדינות העולם על ידי ציפורים נודדות. ההידבקות יכולה להתרחש גם עקב תרומת דם או איברים, הריון או הנקה.

תסמיני המחלה הינם כאבי בטן, בחילות, שלשול, פריחה בעור וכן אנמיה. במקרים חמורים מתפתחת דלקת קרום המוח או דלקת חוט השדרה. המחלה פוקדת באופן קשה מבוגרים מעל גיל חמישים ושיעור התמותה בעקבותיה עומד על בין שלושה לחמישה עשר אחוז.

שפעת העופות – אחד מסוגי שפעת נגיפית, הפוגע בעופות. מופיעה בשני זנים -  אלים ושאינו אלים. ההידבקות אצל בני אדם הינה על פי רוב בעקבות מגע עם עופות חולים.

תסמיני המחלה דומים לאלה של שפעת רגילה, כאשר הזן האלים יוצר מוטציה קטלנית עם אחד מנגיפי השפעת הרגילה ועשוי להוביל למוות. התפרצות המחלה רווחת בעיקר בקרב צעירים.

איידס – תסמונת הכשל החיסוני הנרכש. נגיף האיידס (HIV) פוגע בתפקוד תאי הדם הלבנים, האחראים על מלחמה בגורמים פולשים לגוף.

בשל חולשת המערכת החיסונית הגוף אינו מסוגל להתמודד עם מחלות פשוטות יחסית, דוגמת דלקת ריאות או שפעת וכן עם סוגים מסוימים של סרטן ואלה גורמים לבסוף למוות.

עקב דיכוי מערכת החיסון נדבק החולה בפתוגנים, הגורמים להתפרצות מחלות רק במקרי כשל חיסוני. תסמיני המחלה מתפתחים בהדרגה: בתחילה מופיעים זיהומים פטרייתיים שונים, הגורמים להיווצרות פטרת בפה, דלקת הושט ודלקת ריאות.

אחר כך מתפרצת מחלת השחפת ועשויה להתפתח מחלת העיכול קרוהן. בהמשך יופיעו נגיפי הרפס, מחלת הנשיקה וסוגים שונים של סרטן הלימפה והדם. זיהום אפשרי אחר הינו במערכת העצבים המרכזית.

מחלות זיהומיות נוספות הינן שפעת החזירים; שפעת רגילה, אשר גובה עשרות אלפי קורבנות מדי שנה בעולם; אנתרקס; אבעבועות שחורות; דלקת כבד נגיפית; פוליו; שעלת; סארס ואבולה.

צוות האתר מאחל לכם רפואה שלמה!