ראשי » טיפול תרופתי

טיפול תרופתי


תרופה הינה כל חומר, בעל השלכה על מבנהו או פעילותו של תא חי.

תרופות מכילות חומר כימי פעיל, אשר משפיע על תפקוד האורגניזם, בדרך של עיכוב או זירוז תהליכים, המתרחשים בו וכן חומרים נוספים, הקובעים את צורת התרופה והדרך בה היא ניתנת – כדור, סירופ נוזלי או נר.

על פי האבחנה הרפואית ובהתאם לצורך ניתן טיפול תרופתי במטרה להיטיב את מצבו בריאות של החולה.

באחריותם של הרופא, הנותן את המרשם או הרוקח, שמספק את התרופה, להסביר למטופל על מהות התכשיר, מינונו, אופן ותדירות נטילתו.

לכל תרופה מצורף עלון מידע רפואי, בו מצוינים הרכבה, הוראות שימוש ופעילות בלתי רצויה של התכשיר. במקרה של התפתחות תופעות לוואי יש להתייעץ עם הרופא המטפל, אשר יורה על הפסקת השימוש בתרופה והחלפתה בתכשיר אחר, בעל פעילות דומה.

השוק מציע כיום קשת נרחבת של תרופות ממקורות שונים – טבעיים או סינתטיים, למגוון שימושים ומטרות.

התרופות עוברות הליכים קפדניים של אישור ובדיקות עמידה בתקנים ומצויות בפיקוח רשויות הבריאות בעולם – בראשן מנהל המזון והתרופות האמריקאי, ה FDA ומשרדי הבריאות במדינות השונות.

נסיבות המצריכות שימוש בתרופות

בתהליך הריפוי ושיפור מצב החולה לא קיים שלב מוגדר למתן תרופות. בהתאם לדיאגנוזה הרפואית ניתנות תרופות ייעודיות בשלבים שונים של הטיפול.

בין ההתוויות העיקריות של תכשירים תרופתיים:

אבחון המחלה; מניעה מוקדמת של התפרצותה; טיפול במחלה ומיגורה; הקלה על ההתמודדות עם התסמינים, הנלווים למחלה וכן טיפול כרוני – לעצירת התפתחות מחלה חדשה או עיכוב התפתחות מחלה קיימת.

סוגים שונים של תרופות

קיימים מספר סוגים מקובלים של אופני חלוקה:

חלוקה לפי היבט משפטי

החלוקה הינה בין תרופות מרשם ותרופות ללא מרשם.

תרופות ללא מרשם – רכישתן מוצעת לקהל הרחב באופן חופשי, ללא צורך בהצגת מרשם רפואי. זאת בשל היותן בטוחות לשימוש, במידה ונטילתן מבוצעת בהתאם להנחיות המצוינות.

חלק מתרופות אלה ממוצב כיום כמוצר מדף, זמין ונגיש בבתי המרקחת כתרופות רוקח (P), ברשתות הפארם ובחלק מרשתות השיווק, כתרופות לשיווק כללי (GSL).

תרופות המצריכות קבלת מרשם רפואי – השגת מרשם נדרשת כיוון, שמדובר בתרופות בעלות השפעה חזקה, שנועדו לטיפול במצבים בריאותיים מורכבים יותר.

נתינת התרופה צריכה להיעשות תחת פיקוח רפואי ותוך מתן הסבר לגבי מינון, תדירות נטילה ותופעות לוואי אפשריות.

תרופות אלה נחלקות לארבעה סוגים: רגילות; רעילות (טוקסיות); פסיכותרופיות (כדורי שינה והרגעה וכן תרופות פסיכיאטריות) ונרקוטיות (לרוב משככי כאבים, בעלי השפעה ממכרת).

סיווג אחר הינו בהתאם לאופי הפעילות של התרופה:

1. מלחמה באורגניזמים או פולשים בלתי רצויים – תרופות, הפועלות באופן ישיר וממוקד נגד הגורם הפולש במטרה לגרום להשמדתו ולזרז את ריפוי המחלה.

לדוגמא: אנטיביוטיקה לסוגיה, הנלחמים בוירוסים, חיידקים או פטריות בדרך של הרס הגורם לזיהום או עצירת התפשטותו וכן תרופות כימותרפיות המשמשות למטרת טיפול בסרטן בכך שהן גורמות לשינוי מבנה תאים סרטניים ועצירת התרבותם.

2. שינוי תפקוד התא – תרופות הפועלות להגברת או עיכוב תהליכים ביוכימיים בתא.

לדוגמא: תרופות אנטי דלקתיות; תכשירים, המשפיעים על מערכת התמסורת בין חלקי הגוף השונים תוך שינוי קצב העברת האותות ביניהם ובכך שינוי פעילות התא;

כמו כן, קיימות תרופות אגוניסטיות – נקשרות לקולטנים, שקולטים את המעביר העצבי ומגבירים את פעילות התא.

לצידן עומדות בכבוד התרופות האנטגוניסטיות – חוסמות את הקולטנים וגורמות לאי התרחשות תהליכים בלתי רצויים בגוף (כמו למשל תרופות נגד דיכאון שעובדות על הסרוטונין במוח).

3. השלמת חסרי חומרים בגוף – מרכיבים פיזיולוגיים, שהימצאותם בחסר גורמת להתפתחות מחלות.

ביניהם: ויטמינים ומינרלים, המסופקים מהמזון; הורמונים, האחראים על תהליכים כימיים בגוף ועוד. התרופות בתחום מבוססות על תחליפים טבעיים או סינתטיים לחומרים החסרים.

סיווגים מקובלים אחרים הינם לפי השפעת התרופה על מערכות בגוף בהיבט הפרמקולוגי – מערכת העצבים, הדם, הלב ועוד.

בהיבט הכימי – אפיון התרופה בהתאם לסוג החומר הפעיל וגם לפי גודל וסוג המולקולה הפעילה – אורגנית או אנאורגנית,  פפטידים ומולקולות ביולוגיות.