ראשי » לידת ואקום

לידת ואקום


לפעמים אין הרבה ברירה אחרת ויש ליילד את האם באמצעות לידת ואקום או Vacuum Extraction. בואי להבין ולדעת שלב אחר שלב בתהליך של לידת ואקום.

ועכשיו נסביר: לידת ואקום היא לידה בה הרופא נאלץ להשתמש במכשירים כדי לסייע להתקדמות לידה שהסתבכה מסיבות כאלה ואחרות.

ללידת ואקום ישנה היסטוריה שמתחילה אי שם במהלך המאה ה-18. אז השתמשו בגביעים כחלק מתהליך הלידה. בשנת 1849 ג'יימס יאנג סימפסון, רופא מסקוטלנד ובעל חשיבות בהיסטוריה הרפואית, הציג את מכשיר הואקום הראשון.

ג'יימס יאנג סימפסון היה רופא אנגלי שעסק בתחומי רפואה שונים ובין השאר מוכר גם כמי שגילה את סגולותיו של הכלורופורם כחומר הרדמה אפקטיבי.

מכשיר הואקום של ג'יימס יאנג סימפסון היה מורכב ממזרק מתכת המחובר לגביע רך מגומי. הגביע הוצמד לראש התינוק, הופעל לחץ על צוואר הגביע ותינוק נשלף החוצה.

למכשיר היו מגבלות רבות וכוח השאיבה שלו לא היה מספיק. המכשיר שנמצא בשימוש כיום בחדרי לידה רבים מסביב לעולם דומה מאוד למכשיר של ג'יימס יאנג סימפסון אך כמובן שעבר שדרוגים ושיפורים רבים לאורך השנים בהן הוא נמצא בשימוש ומסייע לצורך לידות ואקום.

המכשיר שאותו ניתן למצוא בכל בית חולים ובכל חדר יולדות עוצב באופן סופי ומלא במהלך שנות ה-80 של המאה החולפת, אז גם נכנס לשימוש קבוע ושיגרתי בכל מוסד רפואי ליולדות.

איך מתבצעת לידת ואקום?

במהלכה של לידת ואקום הרופא המיילד משתמש במחלץ ריק כולל כיפה קטנה עשויה חומר דמוי גומי הנצמדת לראשו של התינוק, או במלקחיים, שהם מכשיר רפואי עשוי מתכת בעל קצוות מעוגלים.

בעזרת המלקחיים לופת הרופא בעדינות את ראשו של התינוק. בכל אחת מן השיטות משאבת-אוויר מופעלת ויוצרת ואקום. התינוק נשלף החוצה בעדינות והאם מסייעת לכך בדחיפה.

שימוש במכשירים בלידה מתרחש בשלב השני של הלידה שיכול להיות מתיש עבור האם היולדת ועבור התינוק, ובמיוחד בבמקרים של סיבוכים בלידה, מצוקה עוברית או חשש מפני סיבוכים אחרים שעלולים להתפתח.

המלקחיים או חולץ הוואקום נחוצים במקרה שהעובר נמצא במצוקה, במצג אנומלי, או כשהצירים ממושכים והופכים ללא אפקטיביים.

לדוגמא: מתן הרדמה אפידורלית ליולדת יכולה לגרום לכך שיולדת לא תוכל ללחוץ ולדחוף במידה מספקת לצורך יציאת העובר ולכן יעלה צורך לעשות שימוש בלידת ואקום.

במקרה של סיבוכים בלידה, מסיבה כלשהי, ולצורך מניעת נזקים אפשריים לאם היולדת או לרך הנולד, על הרופא המיילד לקבל החלטה מהירה ולקבוע האם להמשיך ולהתקדם לעבר לידת ואקום או ליילד את האם באמצעות ניתוח קיסרי.

ישנם מקרים בהם יחליט הרופא על ילוד באמצעות שיטת הוואקום, ואם יתקשה לחלץ את העובר באופן זה יתקדם לביצוע ניתוח קיסרי.

ברוב המקרים בהם הרופאים בוחרים בשיטת הוואקום, הם מצליחים ליילד את העובר ללא קושי וללא צורך בביצוע הרדמה לאם היולדת לצורך ניתוח קיסרי.

חשוב לדעת: יתרונות וחסרונות

המכשירים מסייעים למאמצי הדחיפה של האם ועוזרים לסיים את הלידה ולהוציא את התינוק ללא התערבות ניתוחית, כשהאם הנה משתתפת פעילה ומודעת לכל תהליך הלידה.

לצידו של הייתרון המרכזי שציינו ישנם לא מעט חסרונות לשיטה זאת ובין השאר: השימוש במלקחיים מחייב ביצוע חתך אפיזיוטומיה שהוא חתך חיץ ולכן אין אפשרות להימנע מתפרים באזור החיץ לאחר הלידה.

שימוש במלקחיים יכול לפגוע בשלפוחית השתן של האם. כשמשתמשים במלקחיים הרופא חייב לעשות הרדמה אפידורלית ליולדת. עוד, השימוש במלקחיים עלול לשרוט את פניו של התינוק או לגרום לקרע בנרתיק של האם.

חולץ ואקום אמנם פחות מכאיב לאם ולא תמיד נדרשת ביצוע אפיזיוטומיה, אך חיסרון נוסף טמון בעובדה שחולץ ואקום עלול לגרום לקרע בגולגולת של העובר ויכול להשאיר בליטה על ראשו של התינוק.

ישנם מקרים מתועדים של תינוקות שנולדים עם ראש בצורת קונוס עקב המשיכה ומקרים אחרים שבהם הוגשו תביעות רשלנות רפואית עקב לידת ואקום שגרמה לנזקים לרך הנולד ולאם היולדת.

מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מגלים כי בלידת ואקום יש סיכונים וסיבוכים מועטים יותר מאשר בניתוח קיסרי ולכן לא מעט רופאים יעדיפו לבחור בשיטה זאת ולא בכניסה לניתוח קיסרי.

אנו ממליצים לכל יולדת לעתיד לשוחח אם הרופא המיילד שלה לפני יום הלידה, לשאול להתעניין ולקבל את כל המידע הרלוונטי לפני היום הגדול.

קיראו עוד בנושאים קרובים:

אחריות בית חולים לנזקי גוף שנגרמו בלידת תאומים
דולה או תומכת לידה – לדעת יותר ולקבל סיוע לאורך חודשי ההריון ובלידה
בריחת שתן – כיצד ניתן להתמודד עם דליפת שתן הנובעת מסיבות שונות